<h1>הלכות קצובות לרבינו יהודאי גאון — הלכ' שימוש בית דין</h1>
<h2>דף י.</h2>
ובדבר מציאה בין ממון בין כל דבר מציאה כל השולח ידו תחילה זוכה בו.
<h2>דף יז.</h2>
לעולם השבועה על השוכר אם אמר לו בעל הבית תן לי שכירות ביתי וטוען לו השוכר פרעתיך ישבע לו וכן השוכר בהמה מחבירו אם טוען לו פרעתיך שכירות בהמתך ישבע לו. והמודה באמת שהלויתה לי ופרעתיך יתחייב שבועה ואם כופר ואומר לא הלויתה לי כלום ועדים מעידים עליו שהלוה לו ממרק על כורחו שהוא כופרן. ואם אמר אדם לחבירו פרעיני וטוען לו אין לך עלי כלום ועד אחד מעיד עליו נשבע ולא משלם.
<h2>דף לג:</h2>
המפקיד פקדון לחבירו בביתו ונגנב לו ישבע לו שלא פשעתי בו ולא שלחתי ידי בפקדונך שכך אמרו חכמים כל המפקיד אינו מפקיד אלא על דעת אשתו ובניו.
<h2>דף לו:</h2>
המפקיד פקדון לחבירו בביתו ונגנב לו ישבע לו שלא פשעתי בו ולא שלחתי ידי בפקדונך שכך אמרו חכמים כל המפקיד אינו מפקיד אלא על דעת אשתו ובניו.
<h2>דף מז:</h2>
ואם נותן אדם לחבירו ממון לקנות ממנו כגון חיטים או דבר אחר ועדיין אינו בידו ונתיקר אותו דבר יכול לחזור לו ממונו ואם עדיין הסחורה היא בביתו ולא נתן לו אפילו פרוטה אחת שכירות מקום ישיבת הסחורה חוזר לו ממונו אבל אם הסחורה בביתו ובעל הממון נותן לו שכירות אפילו פרוטה אינו יכול לחזור בו בין בזול ובין ביוקר.
<h2>דף מט.</h2>
ולעולם השאילה ששואל מחבירו חוזר כן כל דבר השאילה ששואל מחבירו.
<h2>דף מט:</h2>
תנו רבנן אין אונאה בקרקעות ומה שקנה קנה ואם לסחורה עד שיראה לתגר או לקרובו ואם יפסיד פחות משתות לא יחזור יותר משתות יחזור אונאה מוכר לעולם חוזר כשם שאונאה להדיוט כך אונאה לתגר וחוזר אם יש שם אונאה מה פירוש שתות שחוזרין בו הסחורה זה הוא קונה אדם מחבירו סחורה בששה זהובים ושווה חמשה זהו אונאה ויכול לחזור ואם קונה סחורה בששה זהובים שוה חמשה זהובים ואיסר אחד אינו יכול לחזור אותה סחורה. ואם אדם קונה סחורה ויש בה אונאה ותפס קניין אינו יכול לחזור אונאתו שאין לאחר קניין כלום לא אונאה ולא כלום. ואם אדם קנה סחורה ובא עליה סחורה ממקום אחר ותיזול אותה סחורה אינו יכול לחזור בו. הקרקעות והבהמות במסירה לאחר שנימסר אין אונאה לחזור בו לא המוכר ולא הקונה.
<h2>דף נו:</h2>
תנו רבנן אין אונאה בקרקעות ומה שקנה קנה ואם לסחורה עד שיראה לתגר או לקרובו ואם יפסיד פחות משתות לא יחזור יותר משתות יחזור אונאה מוכר לעולם חוזר כשם שאונאה להדיוט כך אונאה לתגר וחוזר אם יש שם אונאה מה פירוש שתות שחוזרין בו הסחורה זה הוא קונה אדם מחבירו סחורה בששה זהובים ושווה חמשה זהו אונאה ויכול לחזור ואם קונה סחורה בששה זהובים שוה חמשה זהובים ואיסר אחד אינו יכול לחזור אותה סחורה. ואם אדם קונה סחורה ויש בה אונאה ותפס קניין אינו יכול לחזור אונאתו שאין לאחר קניין כלום לא אונאה ולא כלום. ואם אדם קנה סחורה ובא עליה סחורה ממקום אחר ותיזול אותה סחורה אינו יכול לחזור בו. הקרקעות והבהמות במסירה לאחר שנימסר אין אונאה לחזור בו לא המוכר ולא הקונה.
<h2>דף עח.</h2>
וכל הנוטל בהמה מחבירו בשכירות ומתנה עמו ועובר על דעת בעל הבהמה ומתה הבהמה אם יש עדים שעבר על דעת בעל הבהמה נותן דמי הבהמה כשהיא שווה ואם אין עדים ישבע שלא עבר על דעת בעל הבהמה ויפסוק.
<h2>דף פ.</h2>
מוכר אדם לחבירו בהמה ואינו מזכיר לו את המומין בפירוש חוזר ועוד אם אמר לו הרי בהמתי בכל מומין שבעולם ואחר כך יראה בה מום אחד חוזר אבל אם מזכיר לו המום בפירוש מה שקנה קנה ואם בלא עדים סחרו וטוען המוכר שהזכרתי לך המום בפירוש על שם והקונה אומר לא הודעתני המום מהו הדין ישבע לו המוכר שהודעתיך המום ויפסוק ואם באמונה לקח הבהמה ולא נתן לו ממון עדיין חוזר לו בהמתו בו ביום.
<h2>דף פ:</h2>
וכל דבר שנותן אדם בין לעמלנית בין לעמל כדי לעמלו בשכירותו ונכנס גנב וגנב אותו דבר דין הוא שיכנס בעל הדבר לבית העמל ויטול דבר שלו מהן שלם ואם בלא שכר רצה לעמלו ילך בראש למי הדבר וכן הדין.
<h2>דף צא.</h2>
ועידי העריות צריך לבוררם להיות ראיית עידותם כמכחול בשפופרת.
<h2>דף צט.</h2>
ולעולם השאילה ששואל מחבירו חוזר כן כל דבר השאילה ששואל מחבירו.
